דוברי עברית רבים מעולם לא שמו לב למקומו של המקף בשורה בין שתי המילים שהוא מחבר. אפילו קוראי עיתונים ותיקים ושוחרי עברית לא שמו לב שבדרך כלל העיתונים מקפידים להציב את המקף המחבר במקום הראוי לו - בגובה הקו העליון של השורה, וכאשר יבדקו זאת בעיתון יתפלאו להיווכח שכך הדבר.
אכן, מקומו של המקף המחבר הוא בקו העליון של השורה. זה מקומו המסורתי וזה מקומו גם היום.
בסימני הפיסוק יימצאו שלושה סימני קווים שונים זה מזה במראם ובתפקידם.
(1) קו מפריד
(2) מקף לציון טווח
(3) מקף מחבר הקו המפריד - ארוך. לפניו ואחריו יבואו רווחים.
למשל:
הנאשם זוכה מחמת הספק - הצו בטל. הקו לציון טווח - קצר: לפניו ואחריו לא יבואו רווחים ומקומו בגובה אמצע האותיות. למשל: בשנים תשס"ה-תשס"ו חל גידול במספר הנוסעים לסין. נחנך קו הרכבת מודיעין-תל אביב.
המקף המחבר קצר, צמוד למילה שלפניו וצמוד למילה שאחריו ומקומו בקו הגובה העליון של השורה. למשל: דו-שיח [מקף עליון - האתר לא מאפשר לי להרימו], הבעת אי-אמון [מקף עליון], קשרים בין-לאומיים [מקף עליון], שיקולים חברתיים-כלכליים [מקף עליון] שימו לב: מטעמי המקרא לא נותר לנו אלא המקף. אמנם שימושו נשתנה. במקרא המקף המחבר מורה על צירוף של שתי מילים או יותר הנקראות בטעם אחד, וצירוף זה תלוי בנסיבות מוזיקליות. בימינו אין כל קשר בין מקף מחבר למוזיקה. עם זה, מן הראוי לכבד את סימן הטעם היחיד מן המקרא ולשימו במקומו, כבמסורת המקרא.
רוב תכנות המחשב היום מקשות את המלאכה הזאת, ומשום כך גם מי שיודע מה מקומו של המקף המחבר בשורה והיה רוצה להגביהו ולשימו במקום הראוי לו - לא יטרח לעשות זאת. רובנו משתמשים בתכנת WORD, ובתכנה זו נדרשות שמונה פעולות להעלאת כל מקף בנפרד (סימון המקף / עיצוב / גופן / מרווח בין תווים / מיקום / מוגבה / 3 נקודות / אישור). ס?דרים ומע?מדים נוהגים להעלות את המקפים המחברים למקומם המסורתי בקו העליון של השורה, ואולם לעתים קרובות אין הם מבחינים בין מקף עליון לבין מקף לציון טווח, וכך עולים לקו העליון של השורה גם מקפים לציון טווח, ואין איש טורח להשיבם למקומם בגובה אמצע השורה. שכיח למדיי המראה הלא נכון 71-69 [מקף עליון, האתר לא מאפשר לי להרימו] או תש"ן-תשנ"א [מקף עליון].
לעתים אפילו נמצא שקו מפריד הוצב בלי רווחים לפניו ואחריו, והוא נראה כמקף לציון טווח. תפקידם של המגיהים להחזיר את המקפים הנודדים למקומם, ולצערי, לעתים קרובות למדיי אין המקפים האלה זוכים לתשומת לבם. גם רוב העיתונים מכבדים את המקף העליון, אבל לעתים קרובות אינם מציבים במקומם את כל המקפים המחברים, ולפני מספרים אפשר למצוא את המקפים המוטעים האלה: ב-10 במקום ב-10[מקף עליון], ב-1964 במקום ב-1964 מקף עליון]. אולי משום שמכונות העימוד אינן מכוונות להעלאת מקפים לפני מספרים. ומה עושות הוצאות הספרים? רוב הוצאות הספרים הגדולות משתדלות להקפיד על מקומם של המקפים. ואולם לצערי הרב, כמה הוצאות גדולות ומכובדות חדלו להקפיד על מקומם של המקפים ואינן נותנות על כך את הדעת, וחבל. בספרים רבים יימצאו שיבושים במיקומם של המקפים, אפילו בשמות הספרים שעל העטיפות. שוחרי העברית וכל מי שהעברית קרובה ללבו - אנא שימו את המקפים במקומם. נכון, קשה לעשות זאת בתכנת וו?רד, וגם הקפדנים ביותר לא יוכלו לטרוח ולטפל בכל מקף בנפרד.
אבל אפשר וצריך לעשות זאת בכל דבר הדפוס שיוצא מתחת ידכם: ספרים, חוברות, הזמנות, קטלוגים, כרטיסי ביקור ועוד. אנא שלחו את ילדיכם לבית-הספר [מקף עליון] או לבית הספר אבל אל תשלחו אותם לבית-הספר. למדו אותם על דוד בן-גוריון [מקף עליון] ולא על דוד בן-גוריון. נ"ב אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי להרים כאן את המקפים המחברים.
לאה צבעוני עוסקת בעריכה זה שנים רבות. היא עורכת את כל הספרים הרואים אור בהוצאת צבעונים. לפני שייסדה את הוצאת צבעונים ערכה ספרים גם להוצאות אחרות
